תוכן עניינים:
- עובדות על אובדן שמיעה
- תמונה של אנטומיה באוזן
- מה גורם לאובדן שמיעה?
- מהם התסמינים של אובדן שמיעה?
- מתי עלי להתקשר לרופא לגבי אובדן שמיעה?
- מהן הבחינות והבדיקות לאבחון אובדן שמיעה?
- האם ישנם תרופות ביתיות לאובדן שמיעה?
- מהו הטיפול הרפואי באובדן שמיעה?
- מה המעקב אחר אובדן השמיעה?
- כיצד ניתן למנוע אובדן שמיעה?
- מהי הפרוגנוזה לאובדן שמיעה?
- למידע נוסף על אובדן שמיעה
עובדות על אובדן שמיעה
כדי להבין אובדן שמיעה חשוב להבין כיצד מתרחשת שמיעה תקינה. ישנם שני מסלולים שונים בהם גלי הקול מפיקים את תחושת השמיעה: הולכת אוויר והולכת עצם.
- בהולכת אוויר, גלי קול עוברים באוויר בתעלת השמיעה החיצונית ("תעלת האוזן" בין האוויר החיצוני לעור התוף שלך). גלי הקול פוגעים בקרום הטימפני (עור התוף) וגורמים לקרום הטימפני לנוע.
- העצמות באוזן התיכונה מחוברות לקרום הטימפני. כאשר הקרום הטימפני זז, תנועה זו מועברת לעצמות. שלוש העצמות הללו נקראות המללוס, החתך והסטפס. תזוזת הצרפים גורמת לגלי לחץ באוזן הפנימית המלאה בנוזלים.
- השבלול הוא מבנה אוזן פנימי המוקף בנוזל. הוא מכיל מספר שערות קטנות. גלי לחץ בנוזל גורמים לשערות לנוע. תנועה זו מעוררת את עצב השמיעה. תדרים שונים של רעשים מעוררים שערות שונות על השבלול המתורגמים לתחושת קולות של גובה שונה.
- שמיעה באמצעות הולכה של עצם מתרחשת כאשר גל קול או מקור אחר לרטט גורם לעצמות הגולגולת לרטוט. תנודות אלה מועברות לנוזל המקיף את שבלול ותוצאות השמיעה.
תמונה של אנטומיה באוזן
תמונה של האנטומיה של האוזןמה גורם לאובדן שמיעה?
ישנם שני סוגים בסיסיים של אובדן שמיעה, הנקרא מוליך וחושני.
- סיבות מוליכות: אובדן שמיעה מוליך נובע מבעיות פיזיות בתנועת גל הקול דרך האוזן. דוגמא פשוטה היא סתימה של תעלת האוזן.
- תעלת אוזן חיצונית חסומה - הצטברות סרום (שעווה), המטומה (איסוף דם) או גוף זר בתעלת האוזן. זהו אחד הגורמים השכיחים ביותר לאובדן שמיעה והקל ביותר לתיקון.
- ממברנה טימפנית מחוררת - נגרמת על ידי טראומה ישירה כמו ספוגית כותנה, דלקות באוזן התיכונה (דלקת אוזן קשקשת) או פיצוצים (פגיעה בפיצוץ)
- עצם מפרקים (malleus, incus או stapes) - בדרך כלל מטראומה לאוזן
- דלקת אוסטיטיס - דלקת באוזן התיכונה (ככל הנראה הגורם השכיח ביותר לאובדן מוליך)
- Otitis externa - זיהום של תעלת האוזן הגורמת לו להתנפח
- נסיגת הממברנה הטימפנית (תוף אוזניים) לכיוון האוזן התיכונה. יתכן וזה קשור לאוסף עור הנקרא כולסטיטומה
- גורמים סנסורינורליים: גורמים סנסורינורליים נובעים מפגיעה בתאי השיער או בעצבים המרגישים גלי קול.
- טראומה אקוסטית - חשיפה ממושכת לרעשים חזקים גורמת לתאי השיער על השבלול להיות פחות רגישים.
- ברוטראומה (טראומת לחץ) או סחיטת אוזניים - לרוב אצל צוללנים
- טראומת ראש - שבר בעצם הזמנית יכול לשבש את עצבי מערכת השמיעה או השבלול ישירות
- תרופות לאוטוטוקסיות - תרופות מסוימות יכולות להשפיע על השמיעה על ידי פגיעה בעצבים המעורבים בשמיעה. לרוב, הדבר מתרחש כאשר משתמשים במינונים גדולים או רעילים אך עלולים להופיע גם במינונים נמוכים יותר.
- אנטיביוטיקה כולל aminoglycosides (ג'נטמיצין, וונקומיצין), אריתרומיצינים ומינוציקלין
- תרופות משתנות הכוללות פורוסמיד וחומצה אתקררינית
- סליצילטים (אספירין) ונוגדי דלקת לא סטרואידים (NSAIDs) כמו איבופרופן ונפרוקסן
- תרופות אנטי-פלסטיות (תרופות לסרטן)
- מחלות כלי דם (בעיות בכלי דם) כוללות מחלות תאי מגל, סוכרת, לוקמיה, פוליציטמיה ומחלות בהן מתרחשת קרישת דם מוגזמת.
- ילדים ומבוגרים הסובלים מבעיות בכליות רגישים יותר לאובדן שמיעה סנסורוריאלי.
- מחלת Ménière - מחלה הפוגעת בשמיעה ובאיזון. לרוב זה קשור לטינטון (צלצול באוזניים). יש לו הופעה הדרגתית והוא עלול להתקדם לחירשות ולסחרחורת קשה. הגורם אינו ידוע אך נחשב שקשור לתזוזות נוזלים באוזן הפנימית.
- נוירומה אקוסטית - גידול בעצב השמיעה. בדרך כלל משויך לצלצול באוזניים.
- זיהומים, כוללים כמה המתרחשים במהלך ההריון ומיד לאחר הלידה בילודים.
- חזרת
- חצבת
- שפעת
- הרפס סימפלקס
- הרפס זוסטר
- מונונוקלאוזיס
- עגבת
- דלקת קרום המוח
- ציטומגלווירוס
- הזדקנות (פרסביוסקוס)
מהם התסמינים של אובדן שמיעה?
אובדן שמיעה עשוי להיות הדרגתי או פתאומי. אובדן שמיעה עשוי להיות קל מאוד, וכתוצאה מכך קשיים קלים בשיחה, או חמורים כמו חירשות מוחלטת. המהירות בה מתרחשת אובדן שמיעה עשויה לתת רמזים לגורם.
- אם אובדן שמיעה הוא פתאומי, זה יכול להיות כתוצאה מטראומה, דלקת חריפה או בעיה במחזור הדם. הופעה הדרגתית מעידה על גורמים אחרים כמו הזדקנות או גידול.
- אם יש לך גם בעיות נוירולוגיות קשורות אחרות, כגון טינטון (צלצול באוזניים) או ורטיגו (תחושת ספינינג), זה עשוי להעיד על בעיה בעצבים באוזן או במוח.
- אובדן שמיעה עשוי להיות חד צדדי (אוזן אחת בלבד) או דו צדדית (שתי האוזניים). אובדן השמיעה החד צדדי קשור לרוב לסיבות מוליכות, טראומה ונוירומות אקוסטיות.
- כאב באוזן קשור לדלקות אוזניים, טראומה וחסימה בתעלה. דלקות אוזניים עלולות גם לגרום לחום.
מתי עלי להתקשר לרופא לגבי אובדן שמיעה?
אם אינך יכול לקבוע את סיבת אובדן השמיעה שלך, פנה לרופא. תסמינים נוספים הדורשים טיול לרופא כוללים את הדברים הבאים:
- אובדן השמיעה שלך פתאומי וממושך. זה נחשב למצב חירום לשמיעה ותוצאות טובות יותר קשורות בדרך כלל להערכה וטיפול מהיר. אובדן שמיעה סנסורנוראלי פתאומי נמשך לאורך כל היום ויש להעריך אותו כחירום.
- יש לך תסמינים נלווים כמו צלצול באוזניים או ורטיגו.
- יש לך חום או כאב.
- אתה לוקח תרופות שמשפיעות על השמיעה.
אל תתמהמה בקבלת טיפול רפואי אם אובדן השמיעה שלך קשור לאחד מהדברים הבאים:
- סימנים או תסמינים של מצבים נוירולוגיים חמורים אחרים כמו שבץ מוחי (דיבור מושחת, צניחת פנים, קושי להזיז צד אחד של גופך)
- גוף זר אחרון או נוכח באוזן
- נוזל או דם שמגיעים מהאוזן
- שינויי לחץ אחרונים (צלילה)
- חום שאינו מבוקר באמצעות אצטמינופן (תילנול)
- טראומה קשה לראש
- אובדן שמיעה חד צדדי פתאומי
מהן הבחינות והבדיקות לאבחון אובדן שמיעה?
ברוב משרדי הרפואה או במחלקת החירום, לרופאים אין גישה לציוד לבדיקת ישירות של שמיעתך (שמע שמע). בהגדרות אלה הרופא ככל הנראה יעריך את שמיעתך באמצעות מזלג כוונון. הבדיקה עשויה לכלול את הדברים הבאים:
- כל אוזן תיבדק בנפרד בכדי לבדוק אם ניתן לשמוע את הצליל שמגיע ממזלג כוונון. מזלג הכוונון יונח גם על ראשך או בקדמתו כדי להעריך באיזה צד הצליל עשוי להיות חזק יותר.
- תעלת האוזן והקרום הטימפני ייבדקו באמצעות אוטוסקופ (מכשיר מיוחד עם אור וקצה להביט בתעלת האוזן).
- האף, nasopharynx (החלק של הגרון שאוזניך מתנקזות אליו, ממוקם ממש מעל החיך הרך שלך) ודרכי הנשימה העליונות בדרך כלל ייבחנו בקפידה.
- תיבחן בדיקה נוירולוגית כללית, הכוללת בדיקות עצבים השולטים בתנועה, בתחושה וברפלקסים.
- אם יש חשד לתהליך בתוך המוח (כמו נוירומה אקוסטית), ניתן לבצע בדיקת CT או MRI של המוח.
- אם יש חשד לזיהום, בעיה בכלי הדם או אינטראקציה תרופתית, יתכן ויבוצעו בדיקות דם.
- יתכן כי ניתן להצביע על טימפנומטריה אם יש חשד לבעיה בממברנה הטימפנית (עור התוף). בדיקה זו מעריכה את יכולת התנועה של הקרום הטימפני ואת יכולתו של האוזן התיכונה לקבל גלי קול.
האם ישנם תרופות ביתיות לאובדן שמיעה?
כאשר הגורם לאובדן השמיעה אינו ידוע, עדיף לפנות לקבלת טיפול רפואי.
- אם אתה יודע שעיבוי אוזניים הצטבר באוזן, ניתן להשתמש בתכשירים ללא מרשם לריכוך השעווה כך שתוכל לצאת מהאוזן בכוחות עצמה.
- לעולם אל תשתמש בספוגות כותנה כדי לחקור או לנקות את תעלת האוזן. אל תכניס כדורי כותנה ונוזלים לתעלת האוזן.
- השתמש באצטמינופן (תילנול) כדי להוריד חום או כאבים עד שתוכל לפנות לרופא.
- אם יש לך אובדן שמיעה שלא ניתן לרפא אותו, מכשירי שמיעה יכולים להועיל מאוד.
מהו הטיפול הרפואי באובדן שמיעה?
אם נמצא גוף זר בתעלת האוזן, הרופא ינסה להוציא אותו החוצה.
ניתן להסירו על ידי שטיפת התעלה במים, באמצעות יניקה או באמצעות מלקחיים.
- קרום (שעוות אוזניים) בתעלה מוסר על ידי שטיפת התעלה או הוצאת השעווה בעזרת מכשירים מיוחדים.
- אם השעווה קשה מדי להסרה, הרופא עשוי לרשום טיפות ריכוך (זמינות גם ללא מרשם רופא) ותצטרך לחזור בעוד שבוע לנסות להסיר אותה שוב.
- אם תמצא את הזיהום, ככל הנראה תרשום אנטיביוטיקה. דלקות באוזן התיכונה דורשות בדרך כלל גלולות, ואילו בדרך כלל ניתן לטפל בזיהומים בתעלת האוזן באמצעות עור אוזניים.
- אם עור התוף מחורר מפציעה, בדרך כלל לא יירשמו תרופות. יוצע ביקור מעקב אצל אותו רופא או מומחה לאוזן, אף וגרון (רופא אף או אוזן גרון). ניקוב עורמתיים מזיהום מטופל בדרך כלל באנטיביוטיקה.
- אם יש חשד לבעיה בעצמות האוזן התיכונה או בעצבים, ככל הנראה תתבצע הפניה למומחה כמו מומחה לאוזן, אף, גרון.
- אם הסיבה לאובדן השמיעה נובעת מתרופות, התרופה תיעצר או תשתנה.
- אם יש גידול, כמו נוירומה אקוסטית, הפניה לנוירוטולוג (מנתח אוזן, אף וגרון המתמחה בניתוח אוזן) או נוירוכירורג (מנתח המתמחה בניתוח מוח, עמוד שדרה או עצב). להתבצע.
- אם התסמינים הנלווים לכך הם בעייתיים (טינטון, ורטיגו), ניתן לרשום תרופות נגד חרדה או מחלת תנועה.
- אם מחלת Ménière היא הגורם החשוד, לפעמים יכול להיות מועיל משתנים, אנטיהיסטמינים או חומצה ניקוטין. ניתן גם להציע תזונה דלה במלח.
- אם אובדן השמיעה הוא אובדן פתאומי של החישה, סטרואידים דרך הפה עלולים להיפתח על ידי הרופא ואוטולרינולוג עשוי להזריק סטרואידים ישירות לאוזן התיכונה.
- מרבית הסיבות לאובדן שמיעה אינן דורשות קבלה לבית חולים.
מה המעקב אחר אובדן השמיעה?
טיפולים רבים זמינים לאובדן שמיעה קבוע.
- אנשים עם אובדן שמיעה מוליך יכולים לשחזר את האוזן התיכונה על ידי מומחה לאוזן, אף וגרון.
- מכשירי שמיעה יעילים ונסבלים היטב עבור אנשים עם אובדן שמיעה מוליך.
- אנשים שהם חירשים עמוקים עשויים להרוויח מהשתל שבלול.
כיצד ניתן למנוע אובדן שמיעה?
- אובדן שמיעה הנגרם מרעש הוא בדרך כלל קבוע ומתקדם עם כל חשיפה. השתמש בהגנת אוזניים נכונה כשאתה עובד סביב רעשים חזקים.
- לעולם אל תכניס חפצים זרים לאוזן.
- אל תשתמש בספוגות כותנה כדי לחקור או לנקות את תעלות האוזניים.
- אל תכניס כדורי כותנה או נוזלים לאוזן אלא אם כן רשם רופא.
- יש לטפל בדלקות באוזן התיכונה בהקדם האפשרי. ניתן למנוע אובדן שמיעה על ידי טיפול מהיר. מרבית הרופאים מאמינים כי יש לנקז נוזלים באוזן התיכונה (הנקראת אפוזיה) הנמשכים יותר מ- 6-12 שבועות ולהניח צינורות טימפנוסטומיה (צינורות אוזניים) באוזן התיכונה.
- אם אתם נוטלים תרופות העלולות לגרום לאובדן שמיעה, על הרופא לפקח בקפידה על רמותיהם באמצעות בדיקות דם.
מהי הפרוגנוזה לאובדן שמיעה?
הסבירות ששמיעה תחזור תלויה בסיבה לאובדן השמיעה.
- שמיעה בדרך כלל תחזור לקדמותה עם הסרת גופים זרים בתעלה, הסרת שעווה בתעלה, וטיפול בזיהומים בתעלת האוזן (דלקת אוזן חיצונית).
- השמיעה בדרך כלל תחזור לקדמותה לאחר טיפול בזיהום באוזן התיכונה (דלקת אוזן תריס).
- אנטיביוטיקה ניתנת בדרך כלל למשך 7-14 יום.
- לעיתים נדירות, יתכן שיהיה צורך במנה שנייה של אנטיביוטיקה שונה אם הזיהום אינו מגיב לסוג האנטיביוטיקה הראשון.
- עם זאת, יתכן שיידרש זמן רב יותר (אפילו שלושה חודשים או יותר) עד שהנוזל באוזן התיכונה ייפתר לחלוטין והשמיעה תחזור לקדמותה.
- פגיעות בקרום הטימפני לרוב יחלו בכוחות עצמן. לאחר ריפוי, השמיעה חוזרת לרוב לשגרה.
- אם הנקב גדול (גדול מ- 50% מהקרום), יתכן ויהיה צורך לבצע ניתוחים לקיבוע עור התוף.
- שתל עור משמש לעיתים להחלפה או לקיבוע של הממברנה הטימפנית.
- אובדן שמיעה עקב תרופות עשוי לחזור או לא לחזור עם נסיגת התרופה.
- שום טיפול מוכח לא משיב את השמיעה מלבד הסרת התרופה.
- חלק מהרופאים עשויים לנסות לתת תרופות המכונות סטרואידים כדי להשיב את השמיעה.
- אובדן שמיעה כתוצאה מזיהומים כמו דלקת קרום המוח עלול שלא לחזור. הרופא עשוי לנסות להשתמש בסטרואידים במהלך המחלה כדי להפחית את כמות אובדן השמיעה.
- אובדן שמיעה עקב מחלת Ménière, נוירומה אקוסטית וגיל הוא בדרך כלל קבוע.
למידע נוסף על אובדן שמיעה
המכון הלאומי לחירשות והפרעות תקשורת אחרות
המכונים הלאומיים לבריאות
800-241-1044
800-241-1055 (TTY)
עזרה עצמית לאנשים כבדי שמיעה
7910 Ave Woodmont Ave, Suite 1200
בת'סדה, מרילנד 20814
301-657-2248
301-657-2249 (TTY)
האיגוד האמריקאי לשמיעת דיבור
10801 פייק רוקוויל
רוקוויל, מרילנד 20852
(800)498-2071
301-897-5700 (TTY)
קרן נמורס, מה נשמע שמיעה
המכון הלאומי לחירשות והפרעות תקשורת אחרות, אובדן שמיעה ומבוגרים מבוגרים
האיגוד האמריקני לשמיעת דיבור, סוג, תואר ותצורת אובדן שמיעה
מה אתה צריך לדעת על אובדן שמיעה בנושא גיל
אובדן שמיעה בצד אחד
אובדן שמיעה על אחד צד יכול להיגרם על ידי בעיות הפיך, כמו שעווה או הצטברות נוזלים, בעיות בלתי הפיך או Sensineural או מכני באוזן.
סוגי סכיזופרניה, תסמינים, גורמים, בדיקות וטיפול
סכיזופרניה היא מחלה נפשית כרונית, קשה ומוגבלת. התסמינים כוללים הזיות והזיות. קרא על טיפולים, תרופות, סיבות וסכיזופרניה.