תסמיני זיהום מונונוקליוזיס, טיפול ואבחון

תסמיני זיהום מונונוקליוזיס, טיפול ואבחון
תסמיני זיהום מונונוקליוזיס, טיפול ואבחון

missa 08 .11.2020 (10h - 1.ª Comunhão)

missa 08 .11.2020 (10h - 1.ª Comunhão)

תוכן עניינים:

Anonim

מהי מונונוקליוזה זיהומית?

  • מונונוקליוזה זיהומית (המכונה לעתים קרובות "מונו") היא זיהום נגיפי שכיח הגורם:
    • חום,
    • כאב גרון,
    • שקדים מוגדלים, ו
    • בלוטות לימפה נפוחות.
  • מונונוקלאוזיס נגרמת לרוב כתוצאה מנגיף אפשטיין-באר (EBV) והיא מאובחנת לרוב בקרב בני נוער ומבוגרים צעירים.
  • מונונוקליוזה בדרך כלל נפתרת ללא עזרה רפואית, אם כי היא עשויה להימשך בין שבועות לחודשים.
  • הטיפול מכוון להקל על תסמיני המחלה, ולרוב ניתן לעשות זאת בבית עם הרבה מנוחה, נוזלים ותרופות ללא מרשם.
  • סיבוכים חמורים מתרחשים רק לעתים נדירות.

מה גורם למונונוקליוזה זיהומית?

נגיף אפשטיין-באר גורם למונונוקליוזה ברוב המקרים. אורגניזם זה נמצא בכל מקום, מדבק מאוד, הוא בן למשפחת הנגיפים של הרפסviridae (וירוסים אחרים במשפחה זו כוללים הרפס סימפלקס, דליות וסטרוס, ציטומגלובירוס, וירוס הרפס אנושי 6 & 7). ציטומגלובירוס (CMV) יכול לפעמים גם לגרום למחלה עם הסימפטומים של מונונוקליוזיס.

  • מונונוקלאוזיס מתרחשת לרוב אצל אנשים בין 5-25 שנים, כאשר שיעור המופעים הגבוה ביותר הוא בין גיל 15-25.
  • אחוז קטן מהסטודנטים במכללה חולים במונונוקלאוזיס בכל שנה.
  • במדינות מפותחות זה מופיע לרוב באלה בעלי מעמד סוציו-אקונומי גבוה יותר.
  • כבר בבגרותם, לרוב האנשים היו זיהומים ב- EBV.
  • אולם לא כל האנשים שנחשפו ל- EBV מפתחים את הסימפטומים של מונונוקליוזיס.
  • לאחר שהוא נדבק, אדם מפתח חסינות לכל החיים לזיהומים עתידיים מהמחלה.
  • זיהום EBV נמצא קשור להתפתחות סרטן מסוימת, כמו קרצינומה של האף ורימפה של בורקיט.
  • EBV מועבר באמצעות חשיפה לנוזלי גוף המכילים את הנגיף (למשל, רוק).
  • EBV מתפשט לרוב באמצעות רוק (מכאן השם "מחלת נשיקה").
  • EBV מתפשט גם דרך הפרשות דם ואיברי המין.

מהם הסימנים והתסמינים של מונונוקליוזה זיהומית?

התסמינים השכיחים ביותר של מונונוקליוזיס הם חום, כאב גרון, קשרי לימפה נפוחים ועייפות. בדרך כלל התסמינים מתפתחים בין ארבעה לשישה שבועות לאחר חשיפה ל- EBV. סימנים ותסמינים אחרים של מונונוקליוזיס עשויים לכלול את הדברים הבאים:

  • כאב ראש,
  • פריחה,
  • סבל,
  • אובדן תיאבון,
  • צהבת,
  • דלקת שקדים (סרט לבן עשוי לכסות את השקדים),
  • כאבי גוף,
  • טחול מוגדל ו / או כבד,
  • כאבי בטן, ו
  • קשיי נשימה.

בילדים צעירים יותר הסימפטומים עשויים להיות עדינים יותר ויכולים לכלול בנוסף עצבנות ואכלה לקויה.

תסמינים וסימנים מונונוקלאוזיס זיהומיים

מתי עלי להתקשר לרופא בנושא מונונוקליוזה זיהומית?

התקשרו לרופא המטפל לקביעת פגישה אם מופיעים אחד מהסימנים או הסימפטומים של מונונוקליוזה. אבחון המחלה על ידי נותן שירותי בריאות חשוב לוודא כי לא מדובר במצב רפואי אחר שעשוי לדרוש הערכה וטיפול רפואי נרחב יותר.

הסימנים והתסמינים הבאים דורשים הערכה דחופה:

  • קשיי נשימה (עשוי להצביע על חסימת דרכי הנשימה מבלוטות נפוחות),
  • קשיי בליעה (כאב גרון קשה),
  • כאבי בטן (עשויים לאותת על קרע במלחה),
  • דימום מהחניכיים או שטפי דם קלים,
  • התקפים,
  • כאבי ראש קשים,
  • כאב בחזה,
  • חוסר יכולת לשתות נוזלים (עלול להוביל להתייבשות),
  • חולשה קשה בזרועות או ברגליים, ו
  • שינוי צבע צהוב של העור.

באילו בדיקות דם משתמשים אנשי מקצוע רפואיים בכדי לאבחן מונו זיהומי?

נותן שירותי הבריאות שלך יסתמך על שילוב של ממצאים קליניים ומעבדתיים לאבחון מונונוקלאוזיס. הם ישאלו על מהלך המחלה ויבצעו בדיקה גופנית.

בדיקות הדם הבאות יכולות לעזור באישור האבחנה:

  • ספירת דם מלאה עשויה להראות שספירת תאי הדם הלבנים היא גבוהה בגלל הזיהום. עלייה בסוג תאי דם לבנים המכונה "לימפוציטים לא טיפוסיים" שכיחה.
  • בדיקות בתפקודי כבד מראות עלייה ברמות האנזים בכבד אצל כמעט 90% מהאנשים הלוקים במונונוקליוזה.
  • נותני שירותי בריאות מבצעים לרוב בדיקת נוגדנים למדידת נוגדנים הטרופילים. נוגדנים הטרופיליים קיימים בכ 80% -90% מהאנשים הלוקים במונונוקליוזה. הם נוצרים כתגובה לזיהום בנגיף אפשטיין-באר, כמו גם לזיהומים אחרים.
  • תוצאת בדיקה זו היא לרוב שלילית בילדים צעירים או בשלב מוקדם של המחלה.
  • מבחן הנוגדנים ההטרופילים האיכותי (מונוספוט) נותן תוצאה חיובית או שלילית. מבחן זה לוקח כמה דקות לביצוע ומספק תוצאות מייד.
  • בדיקת נוגדנים ספציפית לנגיף אפשטיין-באר עשויה לשמש לאנשים עם חשד למונונוקלאוזיס שיש להם תוצאות בדיקת נוגדנים הטרופיליים. ניתן להשתמש בו גם לבדיקת מקרים לא טיפוסיים של מונונוקליוזה או בילדים צעירים החשודים כחולים במונונוקליוזיס.

האם ישנם תרופות ביתיות למונו זיהומי?

הטיפול במונונוקליוזיס כולל טיפול עצמי בבית עם הרבה מנוחה, נוזלים ותרופות ללא מרשם.

  • קח אצטמינופן (תילנול) או איבופרופן (אדוויל) לבדיקת חום וכאב.
  • מתנדנד גרון או גרגור במי מלח חמים עלולים להרגיע את כאב הגרון.
  • שתו הרבה נוזלים כדי למנוע התייבשות.
  • לנוח במיטה ולהגביל את הפעילות בהתאם לדרגת המחלה.
  • הימנע מאימון מאומץ ופנה לספורט עד שהרופא מאפשר חידוש הפעילויות. פעילות נמרצת עלולה לגרום לקרע בטחול מוגדל. רוב הרופאים מאמינים כי אדם הסובל מ מונונוקליוזיס צריך לדחות פעילויות מאומצות לפחות חודש לאחר הופעת הסימפטומים או עד שהטחול יחזור לגודלו הרגיל.

מהו הטיפול הרפואי במונונוקליוזה זיהומית?

טיפול רפואי במונונוקליוזיס שמור בדרך כלל לאותם מקרים בהם מתעוררים סיבוכים.

  • ניתן לרשום קורטיקוסטרואידים במקרים נדירים של חסימת דרכי הנשימה, אנמיה המוליטית (תהליך אוטואימוני בו נהרסות תאי דם אדומים), תרומבוציטופניה קשה (ירידה בטסיות הדם, שהן מרכיבי קרישת דם בדם) וסיבוכים הכרוכים בלב ובעצבים. .
  • אנטיביוטיקה אינה משמשת לטיפול במונונוקליוזה.
  • לעתים נדירות אין צורך לקבלה בבית חולים, אלא אם כן מתרחשים סיבוכים בלתי צפויים.

מה המעקב אחר מונונוקליוזה זיהומית?

קבע ביקורים שגרתיים אצל נותן שירותי הבריאות שלך לאחר האבחנה הראשונית של מונונוקלאוזיס, כך שיוכלו לעקוב אחר מהלך המחלה ולגלות כל סיבוך אפשרי. חכה שספק שירותי הבריאות ייתן אישור רפואי כדי לחדש פעילויות מאומצות או ליצור קשר עם ספורט.

איך מונעים מונונוקליוזה זיהומית?

למרות שהיגיינה אישית טובה הגיונית, במיוחד בקרב בני נוער, זיהום נגיף אפשטיין-באר נפוץ מאוד בקרב ילדים, מתבגרים ומבוגרים צעירים, ולא ניתן להימנע לחלוטין מחשיפה אליו.

  • אנשים עם מונונוקליוזה אינם צריכים להיות מבודדים מאחרים.
  • חיסונים נגד זיהום בנגיף אפשטיין-באר אינם קיימים כיום.

מהי הפרוגנוזה למונונוקליוזה זיהומית?

מונונוקלאוזיס היא בדרך כלל מחלה מוגבלת בעצמה העוברת את דרכה, והדלקת בדרך כלל חולפת תוך מספר שבועות (שבועיים עד ארבעה שבועות). רוב האנשים מתאוששים כרגיל ללא השלכות בריאותיות קבועות.

סיבוכים אינם נדירים אך עלולים להיות מסכני חיים. מוות ממונונוקליוזיס הוא נדיר מאוד ולעיתים קרובות מתרחש אם הטחול מתפקע.

  • הטחול (שהוא איבר שהוא בעצם כמו בלוטת לימפה גדולה) קרע באחוז נמוך מאוד של אנשים עם מונונוקלאוזיס. מרבית המקרים הללו מתרחשים אצל גברים. קרע מתרחש בדרך כלל בשבוע השני או השלישי של המחלה כאשר אנשים מתחילים להרגיש טוב יותר והם ממשיכים בפעילות מאומצת. אם הטחול מתפרץ, יתכן ורופאים יצטרכו להסיר אותו בניתוח.
  • חסימת דרכי הנשימה מתרחשת באחד מכל 100-1, 000 מקרים של מונונוקלאוזיס. זה יכול להופיע בכל גיל, אך הוא שכיח יותר בקרב ילדים צעירים. ניתן להשתמש בקורטיקוסטרואידים לטיפול בסיבוך זה.
  • אנמיה המוליטית אוטואימונית (מצב בו הגוף הורס את תאי הדם האדומים שלו) מופיעה אצל אחוז נמוך מאוד של אנשים עם מונונוקליוזה. לרוב זה מתגלה קלינית במהלך השבוע השני או השלישי למחלה. ניתן להשתמש בקורטיקוסטרואידים לטיפול בסיבוך זה.
  • טרומבוציטופניה, שהיא ירידה בטסיות הדם בדם, נצפתה אצל עד 50% מהאנשים הלוקים במונונוקליוזה. זה בדרך כלל קל ולא מסכן חיים. אם קשים, ניתן להשתמש בסטרואידים לטיפול בסיבוך זה.
  • דלקת כבד נגרמת על ידי נגיף אפשטיין-באר מופיעה אצל אחוז גדול של אנשים עם מונונוקליוזה. מצב זה לרוב קל ונעלם מעצמו.
  • סיבוכים נוירולוגיים עשויים להופיע, אם כי לעיתים רחוקות. אלה עשויים לכלול פרכוסים, תסמונת גווילין-בארה, שיתוק בל, דלקת מיאלוס רוחבית, דלקת קרום המוח, דלקת קרום המוח, ושיתופי עצב גולגולתי. ניתן להשתמש בקורטיקוסטרואידים לטיפול בסיבוכים אלה.
  • סיבוכים בהם מעורבים הלב, הריאות או הכליות מתרחשים לעיתים רחוקות.
  • זיהום ב- EBV ומונו עלול להוביל לעיתים למגוון מצבים ממאירים (סרטן).